משום מה ומסיבה שאיננה מובנת, ישנה בעיתיות ביכולת כתיבה והגשה של עבודות סמינריון. בשונה ממבחנים ומטלות אקדמיות אחרות, לסטודנטים קשה במיוחד לכתוב עבודות סמינריון. ישנה בעייתיות עם התופעה הזו, מפני שללא יכולת לכתוב עבודת סמינריון הסטודנט לא יכול לסיים את הלימודים האקדמיים. כתיבת עבודות סמינריון היא אחת מאבני היסוד של ההשכלה הגבוהה, לכן זה לא יעלה על הדעת שסטודנטים לא ידעו לכתוב עבודות אקדמיות.

תופעה נוספת ולא פחות בעייתית, היא תופעת העבודות שנכתבות לא היטב. התופעה הזו מתבטאת בעיקר בכתיבה לא נכונה. הכוונה לכתיבה לא לפי חוקי כתיבה מדעית או כתיבה שתחבירית איננה נכונה. בנוסף להסתמכות על מקורות לא מדעיים או לא לפי דרישות המרצה ועוד.

תופעות אלו מראות על מגמה של פער בין האידיאולוגיה של האקדמיה לבין חיי היומיום של הסטודנטים. כתיבה לא נכונה היא תסמין של התנגשות בין "האני המאמין" של האקדמיה לבין האני מאמין של הסטודנטים. האני המאמין של האקדמיה דוגל בערכים של מצוינות, השקעה, חשיבה לעומק וחידוש של הקיים. עבודה אקדמית כעבודת סמינריון היא ייצוג סמלי לאותה אידיאולוגיה. על מנת לכתוב עבודת סמינריון צריך להשקיע זמן, לחשוב לעומק, להסיק מסקנות ולהעשיר את עולם המדע. מנגד, האני מאמין של הסטודנטים הוא יותר אינטראקטיבי, מהיר, שאפתני,פרקטי וכדומה. מטלה אקדמית כמבחן, היא ייצוג סמלי לאידיאולוגיה של הסטודנטים. המבחן הוא קצר, תמציתי ופרקטי. ההיערכות למבחן איננה דומה להיערכות של כתיבת עבודה אקדמית, ההשקעה במבחן באופן דומה כלל לא מתקרבת להשקעה המרבית שיש להשקיע בעבודת מחקר. לסיכום המבחן יותר מתאים לסטודנטים.

לסיכום, העבודות שחלק מהסטודנטים כותבים הן עבודות לא טובות שלא ראויות להגשה. עבודות אלו לא ראויות להגשה מפני שאינן נכתבות באופן אקדמי. בנוסף, העבודות לא טובות מפני שהן לא מתאימות אל המציאות האינטראקטיבית של הסטודנטים. לכן נשאלות השאלות, מה ניתן לעשות בנדון? איך אפשר ללמד את הסטודנטים לכתוב עבודות טובות יותר?

איך מתמודדים?

השלב הראשון שיש לעשות כלל לא קשור לסטודנטים אלא להיערכות של המרצים וכל מי שאחראי לכתיבה מדעית ובחינה של עבודות. יש למפות את כל הטעויות השכיחות וכל הבעיות שמתלוות לכתיבה והגשה של עבודות. לכל בעיה שעולה יש להיענות אליה באופן הייחודי לה.

הבעיה הראשונה היא יכולת לא טובה של הסטודנטים לכתוב עבודות אקדמיות. המענה לבעיה הזו יהיה רענון ולימוד מחדש של כל אבני היסוד של כתיבה וכתיבה מדעית בפרט. לאחר שהייתה למידה חדשה ורענון, יש לוודא אימון כמה שיותר, לתת מטלות כתיבה קצרות ולבדוק אותן יחדיו עם הסטודנטים על מנת להבנות להם את הביטחון מחדש. הבעיה המרכזית הנוספת היא אותו פער בין האידיאולוגיות. על מנת לצמצם את הפער, יש למצוא את עמק השווה באמצעות הידברות, לחבר את תחומי העניין של הסטודנטים יחדיו עם המסורת האקדמית ובכך לוודא שיתוף פעולה והנאה מעבודה מחקרית.