בכדי לכתוב על נושא זה יש קודם כל להכיר את הכללים לכתיבת עבודה אקדמית,כללים צורניים, כלים מבניים וכמובן ניתן לדבר גם על שיפור התוכן.

כמובן שעמידה בכללים המומלצים ע"י ה  APA  (American  Psychological  Association   ) משפרת את העבודה האקדמית.

עיקרי הכללים הצורניים:

אלו הם כללים טכניים מקובלים לגופן הכתב,גודלו,גודל המרווח בין השורות,גודל השוליים, מיספור העמודים וכיו"ב.לא נשכח לשים אותיות גדולות בתחילת חיבורים,בתחילת משפט הנכתבים בלועזית,כמו גם שמות עצם,שמות תואר ותוארי הפועל. גם בפירוט הביבליוגרפיות נעשה זאת לפי סדר שמות המשפחה של מחברים ואח"כ האות הראשונה של השם הפרטי.קודם השמות העבריים ואח"כ  הלועזיים וכמובן לא לשכוח את ה Capital  Letter .

כללים מבניים בהגשת עבודה אקדמית:

צריך להיות לה עמוד שער שנותן מידע באיזה מסגרת נכתבה העבודה,שמה,למי היא מוגשת

שם המגיש ותאריך ההגשה.

תוכן עניינים.

מבוא המביא את הגדרת הנושא והקפו,כולל שמות המקורות בהם השתמשו,הגדרת מונחי יסוד,השיטות שננקטו והשאלות שבדעת המחבר להשיב עליהן.

כותרות הפרקים שצריכים לבטא סעיפי משנה במחקר.

הפרקים במחקר.

הערות השוליים המפנות את הקורא למקורות העבודה: כל פרט וכל נתון שנזכרים בעבודה צריכים להיות מלווים בהפניה למקור ממנו נלקח המידע כמו גם הפניה למחקרים ומקורות אחרים המבססים את טענות הכותב. את הערות השוליים יש להוסיף,כשמן,בשולי הדפים. בציוני הביבליוגרפיה יש לפרט את שם הכותב,מקום ושנת ההוצאה,מספרי העמוד וסימניו, ( כגון  סעיף ).

ניתוח המקורות: חייבת להיות הפרדה בין ציטוטים מסיפרות או ממקורות לבין הניסוח ע"י כותב העבודה,ויש צורך להבליט ולהבחין בין העיקר לבין שאינו עיקר,ולהקפיד שהאמירה העיקרית תעלה באופן מבוסס מן העבודה עצמה.

סיכום העבודה צריך לכלול מסקנות שיענו על השאלות שהוצגו בתחילת העבודה. בשלב זה צריכה להאמר התייחסות אישית של הכותב מהמחקר.

10.ציון המסקנות האקדמיות העולות מן המחקר.

11.בתום כל זאת תוצג רשימת הביבליוגרפיות: הרשימה תציג את שם המחבר,שם מקור המידע, האם זהו ספר,מאמר או כתב עת,שם העורך,שנת הוצאה או תאריך כתב העת,מקום ההוצאה ומספרי העמודים.

במדעי החיים יש לעיתים שינויים מזעריים במבנה העבודה האקדמית:

קודם יוצג שם המאמר.

אח"כ שמות המגישים.  ( הכותבים = החוקרים ).

מקום עריכת המחקר.

תקציר המאמר.

פרוט תהליכי הניסויים.

תוצאות הניסויים.

דיון החוקרים בתהליכים ובתוצאות. לאחר זאת מובאית הבעת תודה לגופים ולאנשים שעזרו בפרסום המאמר. ולבסוף: רשימה ביבליוגרפית של הספרים והמאמרים בהם נעזרו החוקרים לפי סדר הופעתם של  המקורות הללו במהלך המאמר תוך פירוט שמות המחברים,שנת הפירסום,שם המקור והעמודים בהם נעזרו בכתיבת המאמר. במסגרת פירסום תוצאות כל ניסוי וניסוי נהוג להציג דיאגרמות  שממחישות את התוצאות ולאחריהן פירוט כל מהלך שבוצע,החמרים בהם השתמשו והסבר מפורט על התוצאות. לפיכך ניתן לראות כי גם במדעי החיים נעזרים במקורות של כתיבת עבודות אקדמיות בכללים הדומים לכללי ה  APA  בדומה למאמרים במדעי הרוח והחברה,בשינויים מזעריים.

שיפור התוכן של מאמר אקדמי:

שיפור כזה יכול להעשות ע"י כך שנמנע מלחזור שוב ושוב על הנכתב בגוף העבודה,אפילו יש בזה חידוש. אם יש חידוש במאמר יש להבליטו בסיכום העבודה. כמובן שגם המנעות  מסגנון בוטה ומעליב יש בו לתת לשיפור התוכן.בסגנון כזה ניתן לכלול תיוג אתני,כינויים פוגעניים והכללות. יש להקפיד על שימוש נכון במונחים ושמות מיגדריים (  לשון זכר ונקבה  ) וכן  לדייק בציון קבוצות גיל,השוואות של קבוצות שיוך ( לדוגמא קבוצה " בעלת מוגבלות " בהשוואה לקבוצה "נורמלית" ,ניתן להשתמש במונח "ללא מוגבלות"). שפת מאמר אקדמי צריכה להיות בהירה וברורה,מתומצתת וכמובן ללא שגיאות כתיב.