במהלך שנות הלימודים באוניברסיטה או במכללה, נדרשים הסטודנטים לכתוב מספר עבודות אקדמיות. העבודות מתחלקות בדרך כלל לשני סוגים:

א. עבודות אקדמיות במסגרת המטלות השוטפות של הקורס, והיא מוגשת בדרך כלל במהלך הסמסטר. עבודה כזו דורשת בדרך כלל מענה על מספר שאלות או כתיבה קצרה על נושא מסוים, והיא מכילה דפים ספורים בלבד.

ב. עבודת גמר קורס, או לחילופין עבודה סמינריונית. היא מוגשת עם תום הקורס/הסמסטר, ולעיתים אף במועד מאוחר אחריו, כדי שיהיה מספיק זמן לסטודנט לכתוב אותה וליישם בה את מה שלמד בקורס הן מבחינת ידע והן מבינת כלי מחקר ועבודה שקיבל. עבודה כזו יכולה להגיע ל 25-30 עמודים ולעיתים יותר.

מעבר לזה יש עבודת תזה, המוגשת בדרך כלל לקראת סיום תואר שני ושלישי. זו עבודה מקיפה ביותר, ולמעשה היא בגודל של ספר, במיוחד כאשר מדובר בעבודת דוקטורט. כאן נדרש הסטודנט לחקור נושא מסוים מזווית ראיה חדשה שטרם נחקרה, ולחדש מעצמו על פי כלי העבודה והידע שרכש.

מבנה עבודות אקדמיות

מבנה עבודות אקדמיות משתנה מקורס לקורס ,אולם לעבודה סמינריונית קיים מבנה אחיד בדר"כ , ראו מטה מבנה לסמינריון מחקרי.
כאמור לעיל, עבודה אקדמית שהיא מטלה שוטפת נגזרת ממבנה משתנה ממקרה למקרה לפי מה שנקבע לאותה מטלה: מספר שאלות מנחות שעל פי התשובות להן הסטודנט מראה ידע או יכולת יישום של החומר הנלמד.

עבודת גמר מורכבת ממבנה קבוע:

א. תקציר.

ב. תוכן עניינים.

ג. מבוא.

ד. שאלת המחקר, שיטת המחקר, האוכלוסייה הנבדקת וכלי המחקר.

ה. סקירת ספרות מקצועית על נושא העבודה.

ו. תוצאת חקר השאלה וניתוח התוצאות, תוך יישום ובהשוואה לספרות המקצועית.

ז. דיון בתוצאות המחקר.

ח. סיכום ומסקנות.

ט. ביבליוגרפיה.

מלבד המבנה יש כללי כתיבה מחייבים:

א. אותיות גופן דוד גודל 12.

ב. רווח שורה וחצי ביו השורות.

ג. ציטוט מקורות ביבליוגרפים ייעשה על פי שם המחבר ובסוגרים שנת הכתיבה.

ד. המקורות הביבליוגרפיים ייכתבו לפי: שם משפחה של המחבר, אות ראשונה של שמו הפרטי, שם המאמר (בהבלטת האותיות), תאריך כתיבת המאמר, שם הספר או כתב העת בו נמצא המאמר, שם ההוצאה, מספרי העמודים מהם נלקחו הציטוטים מהמאמר.

עבודת גמר אמורה להכיל 15-30 מקורות ביבליוגרפיים. חשוב מאד למצוא מקורות עדכניים ביותר, הסמוכים ביותר לתאריך כתיבת העבודה. יש לגוון בון מקורות בעברית ובאנגלית.

מקורות מידע הינם פרט חשוב בכתיבת עבודות אקדמיות ובכתיבת סמינריון בפרט. נתחיל בחיפוש במאגרי מידע של כל מכללה או אוניברסיטה, וכן מאגרי מידע מיוחדים לנושאים מסוימים כמו חינוך, רפואה וכדומה. עבודות אקדמיות בעלי מקורות מידע איכותיים ועדכניים יזכו לציון גבוה יותר. עבודות אקדמיות איכותיות הינן כאלו שהמקורות שלהם מהשלוש השנים האחרונות, ברוב המוסדות להשכלה גבוהה לא מעריכים עבודות אקדמיות בעלי מקורות ישנים (מעל חמש שנים).

בכתיבת עבודות אקדמיות יש צורך להשתמש בספרים ולסכם מהם, כאשר אינם מופיעים במאגרי מידע ממוחשבים.

שילוב של כתיבה מסוגננת, מציאת מקורות מידע עדכניים ושילובם ועימותם על נושא העבודה ושאלת המחקר, מקוריות וחדשנות והפגנת ידע, הנבה ושימוש בכלי המחקר שנלמדו, וענייה מפורשת ומפורטת על דרישות העבודה, יביאו לתוצאה טובה ולציון טוב שיגרמו סיפוק למרצה ולסטודנט כאחד.

מבנה עבודות אקדמיות