עבודה אקדמית המבוססת על מחקר אמפירי

אם אתם עומדים לפני כתיבת עבודה אקדמית, בוודאי נחשפתם כבר לסוגי העבודות שאתם יכולים לכתוב, בהתאם לפקולטה בה אתם לומדים ובהתאם למקצועות בהם אתם מתמקדים. בעיקרון, ניתן להגיד כי במדעי החברה נפוצים יותר מחקרים איכותניים, המבוססים על חקר תופעות חברתיות ואנושיות ואילו במדעים מדויקים לרוב בוחרים במחקר אמפירי, הנקרא גם כמותי.

איסוף נתונים לעבודה אקדמית

מחקר כמותי כשמו כן הוא, עוסק במחקר כמות של נתונים. אלו יכולים להיות מגוונים מאוד ולמעשה אין גבול למה שאפשר לבדוק בדרך זו. אולם בכל מקרה, השלב החשוב ביותר בכל שדה מחקר, הוא שלב איסוף הנתונים, שיכול להתבצע בכל דרך המסייעת לקבלת דגימה מייצגת לתופעה אותה אנו מנסים לבדוק. חשוב שאיסוף הנתונים יכלול כמה שיותר מידע, כדי שיהיה אפשר לקבל תמונה ברורה שנובעת מהשוואה בין מספר גדול של נתונים.

עבודה אקדמית עם משתנה תלוי ובלתי תלוי

אחד האלמנטים הכי חשובים בכתיבת עבודה אקדמית אמפירית, היא המשתנים. למעשה, לא משנה באיזה נושא בחרתם, העיקר שהוא יכלול שני משתנים שבודקים את הקשר ביניהם. המשתנה הבלתי תלוי, הוא המשתנה המסביר תופעה מסוימת. המשתנה השני הוא התלוי, כלומר המוסבר.

אם החלטתם למשל לנסח שאלת מחקר כזו: "כיצד משפיעה צריכת העשב על כמות תנובת החלב של פרות?" אז המשתנה הבלתי תלוי יהיה צריכת העשב, כי הוא זה שמשפיע על הכמות של החלב ומסביר אותו ותנובת החלב תהיה המשתנה הבלתי תלוי. חשוב לזכור כאמור שהמחקר צריך להכיל כמה שיותר מידע. בדיקה של שתי פרות לא תהיה מספיקה אולם בדיקה של 20 או 200 פרות תיתן תמונה ברורה על הקשר בין שני המשתנים.

עבודה אקדמית הכוללת יותר משני משתנים

עולם המחקר הוא מסועף ונרחב ולעיתים מחליטים לבדוק תופעות מורכבות הכוללות יותר משני משתנים בלבד. במקרה של כתיבת עבודה אקדמית מסוג זה, נצטרך לבחון את המשתנים כל אחד בתורו ואז להשוות ביניהם על-מנת לקבל תמונת מצב ברורה.

למשל, אם שאלת המחקר היא "כיצד משפיעה צריכה העשב בקרב פרות שהמליטו, על כמות תנובת החלב של פרות?" אז קודם נבדוק את הסוגיה בקרב פרות שהמליטו פעם אחת, לאחר מכן בקרב פרות שהמליטו פעמיים ואז בקרב פרות בעלות פז"מ של שלוש המלטות ויותר. לאחר שיש לנו את כל הנתונים, ניתן להשוות ביניהם באמצעות ניתוח סטטיסטי, הנפוץ גם הוא בכתיבת עבודה אקדמית מתחום המדעים המדויקים.