עשו את זה קודם, לפניכם וזה כן משנה

הפתגם הידוע אומר – “אין חכם כבעל ניסיון”. במקרה של כתיבת עבודות סמינריוניות, זה לא יכול להיות יותר נכון. לכן, אם נתקעתם כבר בשלב מוקדם, אין כמו לפנות למי שיודע מה הוא עושה או עשה בעבר, כדי שיעזרו לכם לצלוח את האתגר הזה.

זוכרים את הסטודנטים מהסוג הראשון? הם יודעים מה הם עושים. אל תהססו להתייעץ איתם, לקבל הכוונה, לשאול כיצד הגיעו לבחירת הנושא או מה עוזר להם למצוא הנעה והנאה בכתיבת העבודות הסמינריוניות שלהם.

שנית, בדומה למה שנאמר קודם לכן, נסו לקבוע פגישה עם המנחה של העבודה, או לפחות ליצור איתו תקשורת תקינה ורציפה במייל. נכון, שיש מנחים שמשתפים פעולה יותר מאחרים, אבל אתם צריכים לשאוף לקבל את מקסימום המידע והידע שלהם כדי להתקדם בכתיבת העבודה.

עבודות סמינריוניות הן עבודות ניהוליות

אנחנו מקווים מאוד שתסיימו את התואר בהצטיינות יתרה ותתברגו למשרה נחשקת ומתגמלת בשוק העבודה. אבל עד אז, ברוכים הבאים לעבודת הניהול הראשונה שלכם, בה אתם צריכים לנהל את האדם הכי מורכב, שתנהלו בכל הקריירה שלכם – את עצמכם.

חלק לא מבוטל בכתיבת עבודות סמינריוניות הוא ניהול נכון של הזמן. עבודות שנכתבות תחת לחץ של זמן בדרך כלל יהיו הרבה יותר מוצלחות וידרשו פחות תיקונים מעבודות שדחיתם לרגע האחרון ולכן הכתיבה שלהן פחות איכותית. עוד טיפ ששווה זהב וששווה עבורו לא לדחות שום דבר לרגע האחרון הוא העובדה שאחרי שסיימתם, כדאי לעזוב את הכתוב ליום יומיים ולחזור לקרוא אותו לאחר מכן. ברגעים אלו כשהראש נינוח והמוח לא מוצף, קל לשים לב לאותם פרטים קטנים אך קריטיים שלא נראו בקריאה ראשונה (או שניה. או אפילו שלישית): שגיאות כתיב, שגיאות תחביר, פריט ביבליוגרפיה שלא כתוב נכון וכדומה. זכרו שעבודות סמינריוניות צריכות לעמוד בתקנים אקדמאיים מחמירים וכל חריגה מהם עלולה להשפיע על הציון הסופי. לכן, נצלו את הזמן הנותר לקריאה מעמיקה וליטושים אחרונים.