התפתחות האינטרנט שינתה עבודות סמינריונית לתמיד

כיום קשה לנו לקבל את זה, אבל פעם לא היה אינטרנט. המצב הזה, בו אין מנועי חיפוש, מאמרים מקוונים ומאגרי מידע בלתי נדלים, שהיום העדרם נשמע אבסורדי לחלוטין, היה המציאות של אנשים וסטודנטים לאורך ההיסטוריה.

לכן, עבודות סמינריוניות היו כרוכות במחקר וכתיבה הרבה יותר סיזיפיים, שכללו בדרך כלל שעות של נבירה בספריות, עמודים על גבי עמודים של חומר כתוב, נסיעות שמטרתן איתור נחקרים ומחקרים ובקיצור – נגישות הרבה יותר מצומצמת לכל מה שהיום נראה לנו טריוויאלי.

כיום עבודות סמינריוניות בנויות על המובן מאליו

מובן מאליו שנבצע חיפוש בגוגל ונמצא מחקרים בתחום. מובן מאליו שנשלח מייל עם שאלה למנחה ונקבל תשובה במהירות שיא. מובן מאליו שנוכל לשלוף את המידע מתוך אינספור מאגרים אונליין שמשמשים לכתיבת עבודות סמינריוניות וכאילו רק ממתינים שמישהו יחפש את אותו מחקר נישתי שנעשה בקיבוץ שכוח אל בשלהי שנות ה-40 וכל כך חיוני לעבודות סמינריוניות מהסוג שאנחנו כותבים.

אבל פעם, שום דבר לא היה מובן מאליו. אפשר להתווכח רבות אם זה תרם לכתיבת עבודות סמינריוניות או לא, אבל העובדה היא שסטודנטים התייחסו לכל שלב בחרדת קודש. רק חשבו על אלו שהיו צריכים לנסוע שעתיים לכל כיוון על-מנת להגיע לקיבוץ המדובר ולמצוא בארכיון שלו את המידע הרלוונטי ותבינו מה ההבדל בינם לביניכם וכמה שונה כל הגישה לתהליך כולו.