עם כניסת המאה ה -21 והשימוש בטכנולוגיה כמעט בכל תחומי העשייה, ההשכלה הגבוהה הופכת חשובה יותר ויותר. לשם כך, ישראל נמצאת בתהליך הרחבת מערכת ההשכלה הגבוהה שלה, עידוד בוגרי תיכון ליותר בחינות בגרות ומתן מגוון רחב יותר של תארים לאו דווקא מאוניברסיטאות באזורים עם אפשרויות תעסוקה רחבות.
בישראל יש את אחת האוכלוסיות האזרחיות המשכילות ביותר בעולם, וב-2018 היא דורגה ע"י הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) במקום הרביעי כאשר 46% מכלל המבוגרים הם בעלי תואר ראשון לפחות בהשוואה לממוצע של 33%. עפ"י דירוג המגזין הבריטי, Times Higher Education בשנת 2019, אוניברסיטת אוקספורד בבריטניה דורגה ראשונה בדירוג האוניברסיטאות הטובות בעולם. הדירוג כולל 1,400 מוסדות להשכלה גבוהה מ-92 מדינות מרחבי העולם, ביניהם 6 מוסדות אקדמיים מישראל. אוניברסיטת תל אביב היא האוניברסיטה המובילה במדינה, לפי הדירוג הזה, וממוקמת במקום ה-189. אחריה מדורגת האוניברסיטה העברית בירושלים בין המקומות 201-250, והטכניון שלישית במקומות 401-500. בר אילן ואוניברסיטת חיפה חולשות ביחד על הטווח בין מקומות 501-600 והבינתחומי בהרצליה נמצא בין מקומות 601-800.
מערכת ההשכלה הגבוהה כוללת אוניברסיטאות; מוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות המספקים הדרכה ברמת תואר ראשון בלבד; מכללות אזוריות המציעות קורסים אקדמיים בחסותם ובאחריותם האקדמית של האוניברסיטאות; ובתי ספר תיכוניים לא אקדמיים. כל המוסדות הללו מאופיינים בחופש מוחלט בעניינים אקדמיים.
לימודי אוניברסיטה
בישראל מרבית הסטודנטים מתחילים את לימודיהם בגילאי 20-24, מאוחר יותר מאשר במדינות אחרות בגלל שירות צבאי חובה. על פי מחקר שנערך ב- 2015 על ידי ה-OECD הסטודנטים הישראלים הם הוותיקים בעולם כולו, וגילם החציוני של מסיימי תואר ראשון הוא 27. החיסרון לכך הוא שסטודנטים מסיימים את התואר מאוחר יותר וממהרים להתחיל את "חייהם האמיתיים", ולכן רבים אינם ממשיכים לתארים מתקדמים. הסטודנטים כוללים את מי שעבר סדרת בחינות בגרות (קצת יותר מ -40% מבני 18) וכן את אלה שאינם בעלי תעודת בגרות אך סיימו מכינה קדם אקדמית. נשים מהוות 56.5% מכלל הסטודנטים, יותר משיעורן באוכלוסייה.
בשנים האחרונות עלה מספר התלמידים הלומדים מדעי החברה, מדעי הרוח, ניהול עסקים, ומתמטיקה באופן משמעותי, בעוד שחלה ירידה בשיעור הלומדים במדעי הטבע.
כל האוניברסיטאות בישראל (למעט האוניברסיטה הפתוחה ומכון ויצמן) מעניקות תואר ראשון, שני ותואר שלישי. 32% מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות הם סטודנטים לתארים מתקדמים, אחוז גבוה מאוד ביחס למדינות מפותחות אחרות. ככל שרמת התואר מתקדמת יותר, כך שיעור מקבלי התארים במדעי הטבע ומתמטיקה עולה, מ 28% מסטודנטים לתואר הראשון ל 30% מסטודנטים לתואר השני ו- 65% מהסטודנטים לדוקטורט. בשנים קודמות היה זה מנהג רגיל בישראל להעסיק סטודנטים לתארים מתקדמים כעוזרי הוראה ומחקר. נוהג זה הופחת בשנים האחרונות בהיקפו, עם עלייה מקבילה במלגות הניתנות לתואר שני ותואר שלישי. ניתן לקבל מלגות פוסט-דוקטורט, בעיקר במדעי הכימיה והביולוגיה; הם מוענקים הן לישראלים והן לאנשים מחו"ל.
יש אוניברסיטאות המציעות תכניות מיוחדות הנמשכות שנה ו / או סמסטר אחד לסטודנטים מחו"ל המבקשים ללמוד בישראל. תוכניות אלה, הבנויות סביב ליבת קורסים הנושאים אשראי אקדמי, מיועדות לסטודנטים הרשומים לתכניות תארים באוניברסיטאות בחו"ל. התוכניות מציעות חוויה אקדמית רחבה במדעים ומדעי הרוח, בדגש על לימוד השפה העברית, דרך קורס אינטנסיבי, כמו גם שיעורים מיוחדים בלימודי יהדות, ישראל ומזרח התיכון.
סטודנטים יהודים מחו"ל המבקשים ללמוד בישראל עשויים להיעזר בשירותיהם של רשות הסטודנטים, המתפקדת במסגרת משרד הקליטה. ארגון זה נועד לעודד בני נוער יהודים ללמוד בישראל ולעודד את השילוב האקדמי והחברתי של סטודנטים עולים בישראל. השירותים המוצעים כוללים עזרה בהרשמה באוניברסיטאות, הכנה ללימודים אקדמיים, הדרכה, סיוע כספי ועוד.
מחקר באוניברסיטה
לאוניברסיטאות בישראל, כמו בעולם, יש מטרה כפולה: מחקר והוראה. המחקר הבסיסי ביותר במדעי הטבע, מדעי החברה ומדעי הרוח מתבצע באוניברסיטאות במדינה המקיימות רמה גבוהה של מחקר במגוון רחב של תחומים תוך הגעה למצוינות בתחומים נבחרים.
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (המוקם בשנת 1924 בחיפה) הוא האוניברסיטה הטכנולוגית המקיפה ביותר בישראל, והיא נמצאת בין המוסדות המובילים מסוגה בעולם המערבי, המבצעת מחקר בהנדסה, מתמטיקה, מדעי הטבע ועוד.
האוניברסיטה העברית בירושלים (לפני 1925) ידועה בעולם במחקר במחקרי יהדות, לימודי ערבית ואיסלאם, וארכיאולוגיה מקראית ופוסט-מקראית, וכן פיתוח מי תהום, מחקר ביו-רפואי ועוד.
מכון ויצמן למדע (נוסד בשנת 1934 ברחובות) הוא מוסד מחקר של מוניטין בינלאומי, המדגיש את הטכניקות החדשות ביותר במדע, חלקן חלוצות על ידי מדעני ויצמן. מחקרים אחרונים מכסים נושאים כמו מערכת החיסון, הרחבת משאבי מים, גנטיקה של צמחים, מחקרי תאים, מגנטיות, לייזרים, הולוגרפיה ונושאים רבים אחרים.
באוניברסיטת בר אילן (שנת 1955 ברמת גן) עוסקים חוקרים באופן פעיל בחקר טקסטים ומנהגים יהודיים מסורתיים ובמחקר מדעי ואקדמי, במגוון רחב של תחומים במדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי הטבע, מתמטיקה מדעי המחשב.
באוניברסיטת תל אביב (שנת 1956) המחקר מתמקד כיום בנושאים כמו מכשירים אלקטרוניים, הנדסת מערכות, מחקר גרעיני, נפט ואנרגיה, מדעי המחשב, מוליכות על, מצב מוצק ופיזיקה תיאורטית, שמירת טבע ועוד.
באוניברסיטת חיפה, (1963) מושם דגש על גישה אינטגרטיבית למחקר, כמו גם על שיתוף פעולה והבנה בין ערבים ליהודים, עם מחקרים בעיבוד מידע, שואה, ציונות, ארכיאולוגיה, מחקר ימי וחלופות ב חינוך, והרבה יותר.
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (ב -1964) משקפת את התפאורה המדברית שלה, ומביאה רמת מלגה אקדמית גבוהה לאזור העקרה שבעבר. תחומי ההתמחות כוללים רפואה קהילתית, מחקר מדברי ומחקר על חייו ותקופתו של דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל.
חלק מהאוניברסיטאות הקימו ארגונים לניצול מסחרי של המחקר שלהם, המספקים שיתוף פעולה הדוק בין האוניברסיטאות לתעשייה המקומית. זה מספק, בין היתר, קרש קפיצה לתעשיות חדשות מבוססות מחקר לפרוץ לשוק. למשל, האוניברסיטה העברית בירושלים, בשותפות עם המרכז הרפואי הדסה, חשפה את התוכניות באוגוסט 2015 להקים את המרכז לחקר האוטיזם האוניברסיטאי הבין תחומי הראשון במזרח התיכון.
מוסדות להשכלה גבוהה אחרים
מכללות אזוריות, בהן האוניברסיטאות נושאות באחריות אקדמית, מספקות הזדמנויות נוספות לסטודנטים המתגוררים באזורים מרוחקים מאוניברסיטאות המדינה, אשר למעט הטכניון ואוניברסיטאות חיפה ובן גוריון ממוקמים במרכז הארץ. ניתן להתחיל בלימודי תואר ראשון באחת המכללות הללו ולהשלים שם או בקמפוס הראשי של האוניברסיטה המשויכת.
מוסדות אחרים להשכלה גבוהה, שכולם מעניקים רק תארים לתואר ראשון, התמקדו עד לאחרונה בתחומי לימוד ספציפיים. מכללות להכשרת מורים מכינות את אנשי החינוך של הדור הבא, ומעניקות תואר ראשון; הם מתמקדים בהוראה לקבוצות שונות ובתחומי חינוך שונים. האקדמיה לאומנויות ועיצוב בצלאל והאקדמיה למוזיקה וריקוד רובין מלמדים עיצוב גרפי, אומנות יפה, מוזיקה, ריקוד ועוד לאומנים ובעלי המלאכה העתידיים במדינה. טכנולוגיות, ניהול, חקלאות, טכנולוגיית טקסטיל, ניהול בתי מלון, חקלאות ועוד נלמדים באקדמיות אחרות ברחבי הארץ. מקצועות פרא-רפואיים נלמדים במכללות סיעודיות הקשורות בבתי חולים או באוניברסיטאות ובבתי ספר לא אקדמיים לטכנאי רדיולוגיה, שינניות וכו '. חלק מהמכללות הללו הן מוסדות ציבוריים, כמו אוניברסיטאות במדינה; אחרים נמצאים בחסות משרדי הממשלה הרלוונטיים; ואחרים בבעלות פרטית. לאחרונה החלו לפעול מכללות כמו מכללת תל אביב-יפו המעניקות תארים לתואר ראשון במגוון רחב של נושאים. סטודנטים במוסדות אלה מקבלים תארים ראשונים ועשויים להמשיך בלימודי תואר שני באוניברסיטאות במדינה. סוג אחר של השכלה גבוהה שאינה אוניברסיטאית זמין במוסדות על-תיכוניים המציעים תכניות לימודים לא-אקדמיות, בטכנולוגיה, הנדסה מעשית, ניהול ועוד.