עבודות אקדמיות

עבודות אקדמיות הן נושא רחב שמכיל מגוון גדול של עבודות בסדרי גודל שונים, שהמשותף לכולן הוא שצריך לעשות אותן… ולא משנה מה היקפן – בין אם מדובר בעמוד או שניים או בעבודה אקדמית עתירת עמודים כמו תזה או דוקטורט – צריך להשקיע זמן ומחשבה בהכנתן.

יש עבודות אקדמיות קטנטנות כמו מצגות, ניתוחי טקסטים ונתונים בסדר גודל של עמוד אחד ובדרך כלל עד לא יותר מ-10 עמודים. סטודנטים מתבקשים להכין את העבודות משיעור לשיעור או להכין ולהגיש מספר פעמים במהלך הסמסטר.
מקובל לקרוא להן “מטלות”. אמנם בגילנו המתקדם (20 +) ומתוקף מעמדנו המכובד כבוגרים השוקדים על השכלתם הגבוהה, כבר לא כל כך מקובל לקרוא לזה שיעורי בית, אבל זה בדיוק מה שזה. למרצה הספציפי/ת חשוב שהלמידה תהיה משמעותית ככל הניתן והכנת המטלות אקדמיות היא אחד הכלים לכך.

עבודה אקדמית קטנה בהיקפה שמכילה הרבה מאוד חומר ומחשבה וחשובה מאוד גם לציון הסופי בקורס וגם לבניית סמינריון או תיזה, היא הרפרט.
הרפרט יכול להיות בנוי בצורתו המסורתית – כטקסט כתוב ויכול להיות בנוי כמצגת. מטרתו העיקרית אחת – להיות מוצג בעל פה על ידי הסטודנט/ית, להציג את הנושא אותו בחר/ה הסטודנט/ית, ממצאים שונים, ניתוחים ותובנות ורשימת מקורות.
מעין עבודה סמינריונית בזעיר אנפין. האופן שבו מוצג הרפרט חשוב, בין היתר, בגלל הרושם שהוא עושה על המרצה.
וכזכור וכידוע – המרצה הוא איש (או אישה) חשוב מאוד.
בזכותו אנחנו לומדים על נושא מרתק מזוויות ומכיוונים ש(אולי) לא חשבנו עליהם ולא הכרנו בכלל ומכיוון שהוא זה שנותן בסוף את הציון…

קפיצת מדרגה מבחינה כמותית של מספרי עמודים ומבחינת המחשבה והמאמץ המוקדשים להכנתה, מגיעה עם עבודה סמינריונית שהיא עבודה אקדמית ברמה גבוהה יותר ואפשר להתייחס אליה כאל אימון לקראת עבודות “עומק” אקדמיות, הלא הן התזה ועבודות הדוקטורט. בהכנת סמינריון, הסטודנט נדרש להעמיק לחקור נושא מסוים שבחר, למצוא מקורות רלוונטים ועדכניים, לארוג אותם לכדי מסכת רעיונית אחת ועם זאת להפגין איפוק אקדמי ולהביע את דעתו רק בסיכום ולרמוז לכך במבוא.

התזה היא במעמד של נסיכה אקדמית. יש לה הרבה יותר “בשר” מאשר לעבודה סמינריונית, אבל היא דקיקה וענוגה לעומת המלכה האם – עבודת הדוקטורט.
ככל שהלימודים מתקדמים יותר, כך תעצומות הנפש שיש להקדיש לבנייתן ולהכנתן של העבודות האקדמיות רב יותר.
אנו נדרשים “לצלול” פנימה עוד ועוד אל נבכי המחקר והדבר מתבטא הן באיכות הטקסטים שאנו מפיקים, הן בכמותם והכי חשוב – סוף סוף מותר לנו להגיד, כלומר לכתוב, את מה שאנחנו חושבים.
למעשה זוהי חובתנו, עכשיו אחרי שהשתלמנו והתאמנו רבות וקשות בכתיבת עבודות אקדמיות. עכשיו, כשאנחנו מומחים – אפשר.

בהצלחה!

קתדרה פה בשבילכם, סבלנית, אוהדת ומבינה, בכל שלב ושלב, נחושה לעזור בעבודה על הצד הטוב ביותר ולהשיג עבורכם ציון גבוה.