ביצוע עבודות סמינריוניות בזוג

מרצים רבים מאפשרים לסטודנטים לבצע עבודות סמינריוניות בזוג ולעיתים רחוקות אפילו בקבוצות. לעבודות סמינריוניות משותפות יש יתרונות וחסרונות שיש להכירם. חשוב לציין כי ישנם מרצים שאינם מאפשרים בחירה ולעיתים העבודה בזוג היא נתון שלא ניתן לשנותו. בכל מקרה חשוב להכיר בהשלכות של עבודה משותפת, לחיוב ולשלילה ולהעירך לכך בהתאם.

ראשית נכיר בדרישות הבסיסיות של עבודה סמינריונית. עבודה סמינריונית דורשת מבנה מוגדר ולרוב קבוע המכיל : שער, תקציר, תוכן עניינים, מבוא, סקירת ספרות, שיטה, תוצאות, דיון וסיכום, רשימת מקורות ונספחים. היקף העבודה נא לרוב בין 20-30 עמודים לפחות. ריבוי הפרקים וההיקף הגדול דורשים עבודה מרובה, תהליכית ומקיפה. על כן, מרצים רבים יאפשרו לסטודנטים לעבוד יחד.

היתרונות שבכתיבת עבודה משותפת:

כאמור, עבודות סמינריונית הינן עבודות גדולות, מקיפות ותובעניות. לרוב נדרשת סקירת ספרות נרחבת מאוד, הדורשת מאמץ, אנרגיות וזמן. בנוסף, יש לערוך מחקר ולעבד את תוצאותיו. כל אלו הינן משימות לא פשוטות ומאתגרות וחלוקה בנטל יכולה מאוד להקל. סטודנטים רבים מחלקים בניהם את המטלות ואף את פרקי העבודה.

כשעובדים בשניים על עבודות סמינריוניות, ניתן ואף מומלץ לעשות הגהה ובקרה האחד על השני. חשוב שהביקורת תהיה בונה וברוח טובה על מנת לשמור על אווירה פרודוקטיבית וחיובית בכתיבת העבודה. במידה ומחלקים את פרקי העבודה מומלץ שכל סטודנט יקרא את הפרקים של השני ואף יעשה הגהה ועריכה לשונית. יש בכך יתרון גדול ולא בהכרח צריך לחפש מישהו חיצוני שיעבור על העבודה טרם הגשה.