קורס סמינריוני הוא אבן דרך משמעותית ביותר עבור סטודנטים. סטודנט הלומד לתואר ראשון בהוראה למשל, חייב ללמוד שני קורסים סמינריונים . בשנת הלימודים השלישית, הסטודנט ילמד במסלול חד חוגי.
עבודות אקדמיות הן נושא רחב שמכיל מגוון גדול של עבודות בסדרי גודל שונים, שהמשותף לכולן הוא שצריך לעשות בצורה ראויה ועל פי דרישות אקדמיות שונות… ולא משנה מה היקפן – בין אם מדובר בעמוד או שניים או בעבודה אקדמית עתירת עמודים כמו תזה או דוקטורט – צריך להשקיע זמן ומחשבה בהכנתן.
סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות
יש עבודות אקדמיות קטנטנות כמו מצגות, ניתוחי טקסטים ונתונים בסדר גודל של עמוד אחד ובדרך כלל עד לא יותר מ-10 עמודים. סטודנטים מתבקשים להכין את העבודות משיעור לשיעור או להכין ולהגיש מספר פעמים במהלך הסמסטר.
מקובל לקרוא להן “מטלות”. אמנם בגילנו המתקדם (20 +) ומתוקף מעמדנו המכובד כבוגרים השוקדים על השכלתם הגבוהה, כבר לא כל כך מקובל לקרוא לזה שיעורי בית, אבל זה בדיוק מה שזה. למרצה הספציפי/ת חשוב שהלמידה תהיה משמעותית ככל הניתן והכנת עבודות אקדמיות היא אחד הכלים לכך. עבור המרצה, עבודות אקדמיות אינן עוד "שיעורי בית" שהסטודנט צריך להשלים, על מנת לזכות בציון, אלא הזדמנויות לצמיחה. כל מטלה פותחת שערים לידע חדש ולהתנסויות חדשות בכל תחום לימודי. בכל עבודה אקדמית, מקטנה ועד גדולה, יש את ההזדמנויות לצמיחת הסטודנט.
עבודה אקדמית קטנה בהיקפה שמכילה הרבה מאוד חומר ומחשבה וחשובה מאוד גם לציון הסופי בקורס וגם לבניית סמינריון או תיזה, היא הרפרט.
הרפרט יכול להיות בנוי בצורתו המסורתית – כטקסט כתוב ויכול להיות בנוי כמצגת. מטרתו העיקרית אחת – להיות מוצג בעל פה על ידי הסטודנט/ית, להציג את הנושא אותו בחר/ה הסטודנט/ית, ממצאים שונים, ניתוחים ותובנות ורשימת מקורות.
המרצה ממנו לומדים על נושא מרתק מזוויות ומכיוונים ש(אולי) לא חשבנו עליהם ולא הכרנו בכלל ומכיוון שהוא זה שנותן בסוף את הציון…חשוב להיצמד להנחיותיו, ולהיות קשובים לעצותיו, הוא הכתובת שאליה פונים בכל הקשור לכתיבת עבודות אקדמיות.
קפיצת מדרגה מבחינה כמותית של מספרי עמודים ומבחינת המחשבה והמאמץ המוקדשים להכנתה, מגיעה עם עבודה סמינריונית שהיא עבודה אקדמית ברמה גבוהה יותר ואפשר להתייחס אליה כאל אימון לקראת עבודות “עומק” אקדמיות, הלא הן התזה ועבודות הדוקטורט. בהכנת סמינריון, הסטודנט נדרש להעמיק לחקור נושא מסוים שבחר, למצוא מקורות רלוונטים ועדכניים, לארוג אותם לכדי מסכת רעיונית אחת ועם זאת להפגין איפוק אקדמי ולהביע את דעתו רק בסיכום ולרמוז לכך במבוא. בעבודה מסוג זה, לרוב, יידרשו יותר מחמישה מקורות אקדמיים מחקריים, רצוי שמן חמשת השנים האחרונות, כדי שאלו יהיו רלוונטיים לנושא, שאותו בחר הסטודנט לחקור, וכי החידושים המופיעים בהם, יעניקו אסמכתא שלה הוא זקוק כדי לאשש או להפריך את השערת מחקרו, וגם כדי להעניק גיבוי מחקרי לעבודתו האקדמית.
התזה היא במעמד של נסיכה אקדמית. יש לה הרבה יותר “בשר” מאשר לעבודה סמינריונית, אבל היא דקיקה וענוגה לעומת המלכה האם – עבודת הדוקטורט.
ככל שהלימודים מתקדמים יותר, כך תעצומות הנפש שיש להקדיש לבנייתן ולהכנתן של העבודות האקדמיות רב יותר.
אנו נדרשים “לצלול” פנימה עוד ועוד אל נבכי המחקר והדבר מתבטא הן באיכות הטקסטים שאנו מפיקים, הן בכמותם והכי חשוב – סוף סוף מותר לנו להגיד, כלומר לכתוב, את מה שאנחנו חושבים.
עבודות אקדמיות מוגשות לאקדמיה עם לוז שנקבע מראש, ככול שתתחילו במשימת הכתיבה מוקדם יותר כך העבודה האקדמית שתוגש תהייה טובה יותר . עבודות אקדמיות , לא משנה מה היקפן , דורשות תמיד עיון מעמיק בחומרי הקורס ,זמו למידה ובעיקר זמן לכתיבה אקדמית
למעשה זוהי חובתנו, עכשיו אחרי שהשתלמנו והתאמנו רבות וקשות בכתיבת עבודות אקדמיות. עכשיו, כשהפכנו מומחים בתחום ,נכון לסטודנטים יותר מתמיד לקבל סיוע אקדמי אצלנו ללא חשש.
בהצלחה!
קתדרה פה בשבילכם, סבלנית, אוהדת ומבינה, בכל שלב ושלב, נחושה לעזור בעבודה על הצד הטוב ביותר ולהשיג עבורכם ציון גבוה.
מחכים לך
